the crying boy of the world
I painted “The Crying Child of the World” inspired by the painting of the ׳crying boy’, by the Italian painter Bruno Amadio, whose crying children’s paintings became a worldwide hit in the 1950s and 1970s, and were considered kitsch.
In the mid-1980s, there were fires in homes in Yorkshire, England. In the houses that burned down, the reproductions of the “crying children” paintings remained intact. This led to urban legends, created from the panic and the belief that the paintings were cursed.
I link in my painting to the story of the famous painting, and the huge fires that were in Australia, in 2020, the year the painting was painted.
The world is our only home, the home of all living beings, and I hope that humanity will unite to preserve it, so that future generations will not be left with only a tear.
את הציור של ה׳ילד הבוכה על העולם׳ ציירתי בהשראת הציור של הילד הבוכה, של הצייר האיטלקי ברונו אמדיו, שציורי הילדים הבוכים שלו הפכו להיט בכל העולם בשנות החמישים עד השבעים של המאה הקודמת, ונחשב לקיטש.
באמצע שנות השמונים של המאה הקודמת, אירעו שריפות בבתים ביורקשייר, באנגלייה. בבתים שנשרפו נשארו הרפרודוקציות של ציורי ׳הילדים הבוכים׳ ללא פגע. הדבר הביא לאגדות אורבניות, שנוצרו מן הבהלה ומן האמונה שהציורים מקוללים.
אני מקשרת בציור שלי את סיפורו של הציור המפורסם, שנחשב לקיטש, לבין שריפות הענק שהיו באוסטרליה, בשנת 2020, בשנה שבה צוייר הציור.
העולם הוא ביתינו היחיד, הבית של כל היצורים החיים, ואני מקווה שהאנושות תתאחד לשמור עליו, כדי שלדורות הבאים אחרינו לא תישאר רק הדמעה.